הרב אברהם וסרמן: יש ערכים שלא ניתן להתפשר עליהם. השבת היא אחד מהם. בנוסף, מבחינה מעשית – הניסיון מראה שאם הנושא ייפתח באופן עקרוני, מה שהוסכם היום יהיה הבסיס להרחבה בעתיד, ובפועל יצא שהדתיים לא 'הרויחו' כלום מהסכמה כזו.


חקיקת שבת- באדיבות ערוץ 7

למה כופים שמירת שבת על החילונים? האם אין זה חוק אנטי-חברתי, שמונע מהמעוניינים להתפרנס בשבת? הרב וסרמן משיב.
הרב אברהם וסרמן , ט' בטבת תשע"ח

הרב אברהם וסרמן
צילום: עצמי
ש. למה לא יסגרו חנויות רק במקום שיש אוכלוסיה דתית?
ת. זו לא שאלה של פגיעה ברגשות. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. השבת היא אחת מיסודות היהדות הנצחיים. עם ישראל מסר נפשו על קיומה, ועל כן יש לכבד אותה, לפחות בפרהסיא.
ש. למה כופים שמירת שבת על החילונים? זו כפיה דתית!
ת. לא כופים על האדם הפרטי לשמור שבת. כפי שיש חוקים לשמירת הסדר הציבורי, התנהלות נכונה ברחוב, כך גם בשבת. המחוקק פועל בעניינים החשובים, ושבת ודאי חשובה מאוד.
ש. האם החוק לא גורם לאנשים להיות 'דוקא'?
ת. מי שרוצה להתנגח בערכי-היהדות אינו זקוק לחוקים כדי להיות 'דוקא'. גם אם יש מי שהחוק גורם לו לתגובה שלילית – הרי הרבה חוקים גורמים תגובה שלילית לאנשים, וכשהם חשובים – לא נרתעים מלחוקק אותם. למשל – חוק גיוס חובה, מס הכנסה.
ש. בכל זאת, בפועל זהו חוק דתי, ומכריחים אנשים לציית לו.
ת. זה לא חוק דתי, שהרי לא יגרום לאיש שלא לחלל שבת בחייו הפרטיים. זהו מינימום של הבעת כבוד לערך מקודש ליהדות לדורותיה.
ש. איך קרה שעד לאחרונה היה בתל-אביב חוק עזר עירוני שאסר על פתיחת בתי עסק בשבת?
ת. הרב קוק שכנע בכך את מאיר דיזנגוף ואת העיריה, בנימוק שבפרהסיא "תוכר קדושת השבת גם בתור חוקה אזרחית", כיון ש"פחות מזה לא יוכל לדרוש יהודי המכבד את עצמו ואת עמו". לכן הם קבעו: "בכל שטח תל אביב, בתור עיריה עברית בא"י, יש לקדושת השבת גם תוקף חוקי אזרחי במה שנוגע לפרהסיא וציבוריות" (פרוטוקול ע. ת"א, 5/6/1923).
ש. זה היה לפני יותר מתשעים שנה, ואז היו מבלים וקונים פחות!
ת. מי שקורא את תולדות תל אביב והארץ בכלל, יוכח שבתי הקפה בתל-אביב, חיפה, ירושלים ובכלל, היו הומים מאדם, החנויות ובתי הקולנוע היו פעילים מאוד.
ש. בכל זאת, אז היו יותר אנשים שהדת דברה אליהם, ובינתיים המצב השתנה!
ת. אדרבא, דוקא כיום יש הרבה יותר דתיים מאשר אז, והרבה מסורתיים שהשבת חשובה להם. יש גם חילוניים שמכבדים את ערך השבת. גם אז היו קבוצות מיעוט אקטיביסטיות שהתנגדו לחוק הזה – ארגוני הפועלים האנטי-דתיים, שהתבטאו בחריפות נגדו.
ש. האם אין זה חוק אנטי-חברתי, שמונע מהמעוניינים להתפרנס בשבת?
ת. להיפך. פתיחת בתי-עסק מאלצת דוקא את השכבות החלשות לעבוד בשבת. לפעמים בעל העסק עצמו נח עם משפחתו כשהשכירים – שהיו מעדיפים להיות עם משפחתם – נאלצים להקריב את השבת למענו, כדי לא להפסיד מקום עבודה. הדבר גם חוסם מקומות עבודה כאלה בפני שומרי שבת.
ש. האם  לא עדיף שהדתיים יגיעו לפשרות מוסכמות עם החילוניים היכן לפתוח מרכולים ובילויים, וכך יישמר השלום?
ת. יש ערכים שלא ניתן להתפשר עליהם. השבת היא אחד מהם. בנוסף, מבחינה מעשית – הניסיון מראה שאם הנושא ייפתח באופן עקרוני, מה שהוסכם היום יהיה הבסיס להרחבה בעתיד, ובפועל יצא שהדתיים לא 'הרויחו' כלום מהסכמה כזו.
ש. בין כה וכה לא אכפו עד היום חוקי-עזר עירוניים כאלה, האם לא עדיף להתאים את החוק למציאות?
ת. מה שלא אכפו – זהו קלקול. אנו מדינת חוק וכפי שאוכפים כל חוק, יש לאכוף חוק חשוב זה. אם ישנו את החוק – זה ימנע בעתיד אפשרות של אכיפתו. חמור מכך, חקיקת חוק שמתיר חילול שבת – זו פגיעה חמורה והרמת יד נגד התורה בעצם כתיבתו, גם אם לא ייפתח עסק נוסף אחד

תגובות

רשומות פופולריות